אחד הסודות הרגישים ביותר בחברה החרדית הוא שיעורי הנשירה ממערכת החינוך החרדית. מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל, שפורסם בקיץ, בדק את נתוני הנשירה מהישיבות הקטנות — התיכונים החרדיים לבנים. על פי המחקר, מספר הנושרים מהישיבות הקטנות נע בין 2,000 ל–3,000 בשנה, 3.5%–6% מהמחזור. בחישוב שש־שנתי מדובר בשיעורי נשירה מצטברים של 20%–40% מהמחזור. אלו הם שיעורי נשירה עצומים. לשם ההשוואה, לפי השנתון החרדי של ישראל — שנתון שמפורסם במשותף על ידי מכון ירושלים והמכון לדמוקרטיה — אלה הם שיעורי נשירה כפולים עד גבוהים פי ארבעה משיעורי הנשירה במערכת החינוך הממלכתית.
ההסבר לשיעורי הנשירה העצומים הללו הוא אופי הלימוד התובעני והנוקשה של הישיבות הקטנות: במהלך שלוש שנות הישיבה (כיתות ט'־יא'), הנערים לומדים לימודי קודש בלבד, בדרך כלל בלימוד עצמי בחברותא, בימי לימוד שנמשכים משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. לכן מרבית הישיבות הקטנות מציעות תנאי פנימייה. תנאי הלימוד התובעניים מעודדים מצוינות — ואת ההצלחה של מתי המעט שהם "תלמידי חכמים" אוטודידקטיים — אבל מקשים מאוד על הבינוניים והחלשים. התוצאה היא נשירה גלויה או סמויה ניכרת בישיבות הקטנות.
משרד החינוך זיהה לפני כמה שנים את נקודת התורפה הזו של מערכת החינוך החרדית, ופתח מוסדות חינוך טכנולוגיים לנוער חרדי נושר. פתיחת המוסדות הללו מסבירה את הקיטון במספר הנושרים מ–3,000 ל–2,000 בשנה (שיעור הנשירה של הבנים ירד מ–6% ל–3.5% מהמחזור).
ואולם לדברי הרב בצלאל כהן, מדובר בפלסטר לבעיה עמוקה בהרבה: "משרד החינוך נכנס עם תקציבים גדולים לבתי הספר הטכנולוגיים — זה אינטרס של החברה החרדית, והיו גם כספים קואליציוניים לכך — ולכאורה מקטין את היקף הנשירה. בפועל, מדובר בנוער שכבר מתרחק מהדת, עם דימוי עצמי ומוטיווציה נמוכים, ועם יעדים חינוכיים נמוכים. בתי הספר הללו מציעים בגרות טכנולוגית חלקית, וזה לא מאפשר אופק מקצועי מרשים מדי".
=====================================================
No comments :
Post a Comment
ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.